ב-150 השנים האחרונות, ובעיקר בשנים האחרונות, התרחשו באזורנו רעידות אדמה רבות, בהן:

• בשנת 1836 התרחשה בעמק החולה רעידות אדמה קטלניות והורגשו בעיקר בצפת והסביבה.
• בשנת 1927 התרחשה רעידת אדמה בקרבת ים המלח ותוצאותיה הורגשו בירושלים יריחו, לוד ויפו.
• בשנת 1995 התרחשה רעידת אדמה באילת ועמק בית-שאן, וגרמה בעיקר לפגיעות ברכוש.
• ב-2009-2007 התרחשו רעידות אדמה קלות ברחבי המדינה.

רעידות אדמה אלה נגרמות לאור העובדה שמדינת ישראל שוכנת באזור ססמי פעיל, הוא השבר הסורי האפריקאי וזו גם הסיבה לתחזיות קודרות ולחשש מבוסס מפני רעידות אדמה.
מאחר שרעידות אדמה מפעילות על המבנים כוחות אנכיים וכוחות אופקיים בדרגה שעלולה לסכן את יציבות המבנה ואף לקריסתו נדרש חיזוק יסודות ושלד המבנה שיאפשר להם לעמוד בזעזועים ובעומסים שיופעלו עליהם במקרה של רעידת אדמה.

תקן 413 לעמידות מבנים הנדסיים בפני רעידות אדמה הוחל בשלהי שנת 1975, אי לכך גובשה בשנת 2005 תוכנית מתאר ארצית מספר 38 (תמ"א 38) אשר חלה רק במבנים שהיתר הבנייה עבורם ניתן לפני 1.1.1980.
בדיקות העלו כי מרבית המבנים שנבנו בישראל עד שנת 1980, אינם עומדים בדרישות תקן 413. חיזוק המבנה ויישום התקן בו, שמים להם למטרה לקיים מצב סטטי שבו המבנה אולי יינזק אך לא יתמוטט ויימנעו נפגעים בנפש במקרה של רעידת אדמה.
לשם קידום תוכנית זו, החליטה הממשלה כי בעלי דירות שיחליטו לבצע תוכנית זו בבנין בו הם גרים, יקבלו יח"ד נוספות בבניין, תוך קבלת הקלות מס ופטורים משמעותיים, כדי ליצור תמריץ לחיזוק. יח"ד דיור נוספות אלו ימסרו ליזם, בתמורה לביצוע עבודות החיזוק. בצורה זו הדיירים יבטיחו לעצמם שקט נפשי, בניין עמיד, מחוזק ומשופץ  ואילו היזם יקבל תמורה הוגנת להשקעתו בחיזוק ושיפוץ הבניין.
חיזוק המבנה מתבצע על פי תוכנית קונסטרוקטיבית מקיפה ויסודית של מהנדסי בניין מנוסים בעבודות תכנון כגון אלה, שתכלול בין השאר עיבוי יסודות, פלטות יסוד וכן יצירת קשרים בין היסודות ובניית קורות קשר מסיביות בהיקף הבניין כמו גם קורות קשר ועמודי תמיכה בהיקף הבניין (במידת הצורך). מימד נוסף הוא בניית חדרי ביטחון (המכונים ממ"דים) ופיר מעלית אשר גם בנייתם מבטון יצוק ברמת חוזק גבוהה תורמת לחיזוקו של הבניין.

בדרך כלל מאפשרת התמ"א בניית קומות נוספות על גג הבניין ובמקרים מסוימים מתאפשרת גם בניית תוספות לדירות (כולל חדרי בטחון) ומרפסות שמש.
תוספות אלה מחייבות קבלת הקלות בקווי בניין (המרחק בין מעטפת הבניין לגבול המגרש) הן לתוספות הבנייה (ממ"דים ומרפסות שמש) והן לתוספת מעלית. כמו כן, תוכר בנייה בקומה המפולשת. כפועל יוצא מתוספת הבנייה על גג הבניין מתבצעת גם התקנת מעלית אשר תשרת את כל דיירי הבניין.
חיזוק הבניין מפני רעידות אדמה, והשיפוץ החיצוני בבניין מעלים, כמובן, את ערכן של הדירות הקיימות בבניין וכך, בנוסף על חיזוק הביטחון האישי של הדיירים שמוגנים יותר מפני רעידות אדמה הם זוכים (לפי המקרה) לשדרוג בצורת מעלית, פיתוח החנייה, החצר והגינה, כמו גם לעלייה בשווי הדירות בשיעור של כ- 30% לפחות וזאת ללא כל הוצאה כספית מצד הדיירים.

זכאים לתוספת זכויות בנייה מכוח התמ"א בניינים שנבנו לפי היתר בנייהשהוצא לפני 1 בינואר 1980, ושנקבע על ידי מהנדס שאינם בנויים על פי תקן ישראלי 413.
לגבי מבנים שההיתר לבנייתם ניתן אחרי תאריך זה, אם נקבע על ידי מהנדס שלא נבנו על פי ת"י 413, כפי שהיה בתוקף במועד הוצאת ההיתר לגביהם, חלות הוראות התמ"א ללא תוספת זכויות בנייה.
התמ"א אינה חלה על מבנים הפטורים מתקן 413, כולל מבנים בני קומה אחת או שתיים בשטח של עד 400 מ"ר ומבנים שאינם מאוישים רוב הזמן, כמו מחסנים. כמו כן התמ"א אינה חלה על מבנים המיועדים להריסה.
תמ"א 38 חלה גם על מבני מגורים וגם על מבנים לשימושים אחרים.
קבלת זכויות בנייה מכוח התוכנית כפופה לאישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. זאת, כדי למנוע פגיעה אפשרית בחזות העיר או ברווחתם של תושבי האזור.